Moed Katan 3

Kapitel 3

א מתני׳ <big>משקין</big> בית השלחין במועד ובשביעית בין ממעיין שיצא בתחילה בין ממעיין שלא יצא בתחילה אבל אין משקין לא ממי הגשמים ולא ממי הקילון

1 MAN DARF DAS RIESELFELD AM HALBFESTE UND IM SIEBENTJAHRE BEWÄSSERN, SOWOHL AUS EINER ERSTMALIG TÄTIGEN QUELLE ALS AUCH AUS EINER NICHT ERSTMALIG TÄTIGEN QUELLE; MAN DARF ABER NICHT BEGIESSEN MIT REGEN- ODER ZUGBRUNNENWASSER.

ב ואין עושין עוגיות לגפנים ר' אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחילה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחילה בשביעית ומתקנין את המקולקלות במועד

2 AUCH DARF MAN KEINE KREISFURCHEN UM DIE WEINSTÖCKE MACHEN. R. ELEA͑ZAR B. A͑ZARJA SAGT, MAN DÜRFE AM HALBFESTE UND IM SIEBENTJAHRE KEINEN WASSERGRABEN NEU ERRICHTEN; DIE WEISEN SAGEN, MAN DÜRFE IM SIEBENTJAHRE EINEN WASSERGRABEN NEU ERRICHTEN UND AM HALBFESTE VERFALLENE AUSBESSERN.

ג ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים:

3 MAN DARF BESCHÄDIGTE WASSER[BEHÄLTER] AUF ÖFFENTLICHEN PLÄTZEN AUSBAGGERN. FERNER DARF MAN WEGE, STADTPLÄTZE UND TAUCHBÄDER AUSBESSERN, ALLE ÖFFENTLICHEN ARBEITEN VERRICHTEN, GRÄBER BEZEICHNEN UND WEGEN DER MISCHFRUCHT STREIFEN.

ד <big>גמ׳</big> השתא יש לומר ממעיין שיצא בתחילה דאתי לאינפולי משקין ממעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי מיבעיא

4 GEMARA. Wenn dies schon von einer erstmalig tätigen Quelle gilt, bei der zu berücksichtigen ist, [das Bett] könne zusammenfallen, wozu braucht dies von einer nicht erstmalig tätigen Quelle gelehrt zu werden, bei der das Zusammenfallen nicht zu berücksichtigen ist!? –

ה אמרי אצטריך אי תנא מעיין שיצא בתחילה הוה אמינא הכא הוא דבית השלחין אין בית הבעל לא משום דאתי לאינפולי אבל מעיין שלא יצא בתחילה דלא אתי לאינפולי אימא אפילו בית הבעל נמי

5 Ich will dir sagen, dies ist nötig; würde er es nur von einer erstmalig tätigen Quelle gelehrt haben, so könnte man glauben, nur aus einer solchen sei es bei einem Rieselfelde erlaubt und bei einem feuchten verboten, weil [das Bett] zusammenfallen kann, aus einer nicht erstmalig tätigen Quelle aber, wo das Zusammenfallen nicht zu berücksichtigen ist, sei es auch bei einem feuchten Felde erlaubt,

ו קא משמע לן לא שנא מעיין שיצא בתחילה ולא שנא מעיין שלא יצא בתחילה בית השלחין אין בית הבעל לא

6 so lehrt er uns, daß sowohl aus einer erstmalig tätigen Quelle als auch aus einer nicht erstmalig tätigen Quelle, dies nur bei einem Rieselfelde erlaubt ist, nicht aber bei einem feuchten. –

ז ומאי משמע דהאי בית השלחין לישנא דצחותא היא דכתיב (דברים כה, יח) ואתה עיף ויגע ומתרגמינן ואת משלהי ולאי

7 Woher ist es erwiesen, daß šalaḥ ‘dürr’ heißt? – Es heißt: als du erschöpft und müde warst, was wir übersetzen: als du mešalhe und müde warst. –

ח ומאי משמע דהאי בית הבעל לישנא דמייתבותא היא דכתיב (ישעיהו סב, ה) כי יבעל בחור בתולה ומתרגמינן ארי כמה דמיתותב עולם עם בתולתא יתייתבון בגויך בנייך

8 Woher ist es erwiesen, daß (bet-ha) baa͑l ‘niederlassen’ heißt? – Es heißt: wie ein Jüngling einer Jungfrau beiwohnt [jiba͑l], was wir übersetzen wie ein Jüngling sich mit einer Jungfrau niederläßt, so werden sich deine Kinder in dir niederlassen. –

ט מאן תנא דפסידא אין הרווחה לא ואפילו במקום פסידא מיטרח נמי לא טרחינן

9 Wer lehrt, es sei nur des Schadens wegen [erlaubt], nicht aber des Gewinnes wegen, und auch wenn des Schadens wegen, sei die mühevolle Arbeit verboten?

י אמר רב הונא ר' אליעזר בן יעקב היא דתנן רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכין את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את השדה כולה

10 R. Hona erwiderte: Es ist R. Elie͑zer b. Ja͑qob, denn wir haben gelernt: R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, man dürfe [am Festtage] das Wasser von einem Baume zum anderen leiten, nur nicht das ganze Feld bewässern. –

יא אימור דשמעת ליה לרבי אליעזר הרווחה דלא טירחא במקום פסידא מי שמעת ליה

11 Vielleicht sagt R. Elie͑zer dies, nur des Gewinnes wegen nicht, sagte er dies etwa auch von der mühevollen Arbeit des Schadens!?

יב אלא אמר רב פפא הא מני רבי יהודה היא דתניא מעיין היוצא בתחילה משקין ממנו אפילו שדה בית הבעל דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אין משקין אלא שדה בית השלחין שחרבה רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך יתר על כן אמר רבי יהודה לא יפנה אדם אמת המים וישקה לגינתו ולחורבתו בחולו של מועד

12 Vielmehr, erwiderte R. Papa, es ist R. Jehuda, denn es wird gelehrt: Man darf aus einer erstmalig tätigen Quelle sogar ein feuchtes Feld bewässern – so R. Meír: R. Jehuda sagt, man dürfe nur das Rieselfeld bewässern, das verdorben worden ist. R. Elea͑zar b. A͑zarja sagt, nicht so und nicht so. Noch mehr sagte R. Jehuda: Man darf am Halbfeste keinen Wassergraben leiten und seinen Garten oder sein zerstörtes [Feld] bewässern.

יג מאי חרבה אילימא חרבה ממש למה לי דמשקי לה אמר אביי שחרבה ממעיין זה ויצא לה מעיין אחר

13 Was heißt ‘zerstört’: wollte man sagen, wirklich zerstört, wozu bewässert man es!? Vielmehr ist mit Abajje zu erklären, wenn seine bisherige Quelle zerstört worden ist, und es jetzt eine andere hat.

יד רבי אלעזר בן עזריה אומר לא כך ולא כך לא שנא חרב מעיינה ולא שנא לא חרב מעיינה מעיין שיצא בתחילה לא

14 R. Elea͑zar b. A͑zarja sagt, nicht so und nicht so, einerlei, ob dessen [bisherige] Quelle zerstört worden ist oder nicht, aus einer erstmalig tätigen Quelle ist es verboten. –

טו וממאי דלמא עד כאן לא קאמר רבי יהודה בית השלחין אין בית הבעל לא אלא מעיין שיצא בתחילה

15 Wieso, vielleicht sagt R. Jehuda, bei einem Rieselfelde wohl und bei einem feuchten nicht, nur von einer erstmalig tätigen Quelle,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel